להמתין בצד עד ש”המחירים ירדו לגמרי” זה נוח, אבל עלול לעלות ביוקר אם המחירים לא באמת יורדים. איך להבין מתי עדיף לחכות ומתי אפשר לפעול עכשיו?
לשבת על הגדר זה קל: “אני אחכה לירידת מחירים חזקה ואקנה במחירי רצפה.” אך בישראל, התרחיש של קריסה מסיבית במחירי לא קרה בעשורים האחרונים. מי שחיכה, גילה לעיתים שהשוק דווקא המשיך לעלות, וכעת הוא נאלץ לשלם יותר עבור אותו נכס. (מכירה כאלה שכבר 10 שנים יושבים על הגדר – הפסידו המון כסף).
לאן זה מוביל אותנו?
- אפשרות א’: לחכות בתנאי שאתם באמת חושבים שיש סיבה חזקה לירידת מחירים משמעותית, או שאין לכם כרית ביטחון ואתם חייבים ודאות מרבית.
- אפשרות ב’: לנצל את ה”פחד ההמוני,” כשיש פחות ביקוש, ולהשיג נכס טוב בתנאי מיקוח משופרים.
השורה התחתונה
לשבת על הגדר זה לגיטימי אם אתם עושים את זה מתוך תכנית סדורה ולא סתם מתוך פחד. אבל אם יש לכם הון פנוי, זו עשויה להיות התקופה שבה השוק רדום וקיימות הזדמנויות. אני מבינה שלפעמים ״לשבת על הגדר״ זה רק תירוץ לא לקבל החלטה בסכומי כסף גדולים – זכרו שיש מחיר לכל החלטה לכאן או לכאן. היסטוריית ההשקעות מראה שלאורך זמן מי שהעז – הצליח.
