אחד הדברים המעכבים אותנו מלהשקיע בנדל”ן (במיוחד בהתחלה) זוהי הסביבה הקרובה שלנו.
זאת אומרת המשפחה והחברים.
ואפילו יותר מזה, הרבה פעמים בן הזוג שלנו מהווה את ההתנגדות הכי גדולה.
את הביטוי “סביבה רעילה” שמעתי בפעם הראשונה ממכר שאני מחשיבה אותו למנטור שלי.
אני חייבת להודות שבהתחלה ללא ממש הבנתי למה הכוונה, מזאת אומרת סביבה רעילה? הדימוי הראשון שעולה הוא של מפעל מזהם או חומר כימי שנשפך לים…
איך יכול להיות? שהמשפחה והחברים הקרובים שאנחנו אוהבים ומכבדים כל כך יכולים להיות רעילים בשבילנו – המשקיעים.
איך הסביבה הקרובה לנו עם כל האהבה והרצון שיהיה לנו רק טוב יכולים להזיק לנו כל כך הרבה? עד שיהיו ממש רעילים בשבילנו… רעל שפשוט גורם לשיתוק.
אני לא רוצה להשתמש פה במילים גדולות כמו מוות, אבל שיתוק של המחשבה והפעולה משולים לדעיכה, עמידה במקום זוהי בעצם הליכה אחורנית, חוסר פעולה מוביל לעוד חוסר פעולה וכל זה מגיע בעצם מהסביבה הקרובה שמרוב אהבה חונקת אותנו.
אפילו אמירות פשוטות מהסביבה האוהבת שרוצה בטובתנו יכולות להפריע:
״למה לך? זה מסוכן? אני שמעתי על מישהו שהפסיד את המכנסיים…, השתגעת הדיירים לא ישלמו לך…, שלא תעיז לקנות בשכונה הזאת יש שם רק פושעים…, בעיר הזאת רק מפסידים…, מה לך ולהשקעות נדל”ן…? אתה לא מבין כלום…, מה קנית את החורבה הזאת-רק עכברים ירצו לגור שם…״גם אמירות לכאורה חיוביות יכולות לשתק:
״חבל שלא קנית פה המחירים רק עולים כל הזמן…, אני אומר לך השכונה הזאת מצויינת היא כל כך יפה…, יש לך כסף שלם במזומן…, קנית נכס אחד זה מספיק…״
כל העצות ושברי המידע שתוצף בהם יכולים רק לגרום לבילבול חוסר ביטחון ובסוף לשיתוק – חוסר עשייה או עשייה שגויה.
והכל מאהבה… באמת שזה קשה.
ובמיוחד אם בן הזוג שאיתו חולקים את החיים לא בוטח בך ובעשיה הנדלנית שלך. כל אמירה וכל משפט הנאמרים בסביבה הקרובה והאינטימית שלנו, מקשים מאוד ומבלבלים.
זה קורה כמו שאומרים “במשפחות הכי טובות” כמעט כל משקיע נדל”ן מתחיל נתקל בסביבה קרובה, אוהבת ו”רעילה” מאוד.
הפתרון מאוד פשוט ואפילו מאוד קל לביצוע אחרי שמתרגלים:
לא לספר! לא לדבר על הכוונות שלכם ועל התהליך ההשקעה. פשוט לא לשתף אף אחד!
אפילו לבן הזוג לספר רק את המינימום ההכרחי, כדאי שיבין את העיקר.
כן, אני יודעת שזה קשה בהתחלה במיוחד למי שרגיל לשתף את הקרובים לו כל הזמן.
ממליצה לעשות ניסוי ולראות את ההבדל – ספרו למישהו ותראו את מבול העצות שתקבלו (לפעמים מספיקה הבעת פנים אחת כדי להרגיש כישלון), ואז המשיכו לפעול כאילו כלום לא קרה לפי התוכנית שלכם, תנו לכל העצות להחליק מעליכם, כאילו יש לכם אטמי אוזניים.
אשמח לשמוע מניסיונכם
בהצלחה רותם
